משפחת בלומנפלד

 

מוצא המשפחה מגרמניה. נתונים רשומים קיימים אודות המשפחה החל משנות ה 20 של המאה ה19.

המשפחה התגוררה שנים רבות במחוז סודונמיז' בפולין בעיירות אופטוב וחנצ'ין ואבותיה עסקו במסחר. קיימות תעודות אותנטיות המעידות כי אברהם שעיה בלומנפלד מהעיר אופטוב שסחר בעיר חנצ'ין הכיר שם את רחל לבית רוזנקרנץ ונשא אותה לאשה. נוטלדו להם 6 ילדים. ואחד מהם :לייבוש לייזר יחזקאל בלומנפלד אשר נולד בחנצ'ין ב 1863 התחתן עם דבורה לבית הניג מהעיירה סופקוב ולהם נולדו 4 ילדים. אחד הבנים ,יצחק אשר בלומנפלד ,הוא אבי ענף משפחת בלומנפלד בה מדובר בדף זה. יצחק אשר בלומנפלד נשא לאשה את אסתר וייסברוט,הם הקימו משפחה בקילצה ולהם נולדו 7 ילדים: רבקה בשנת 1915,רחל בשנת 1917,חיים בשנת 1918,רפאל פישל בשנת 1921,פרימט וגיטל התאומות בשנת 1923 ושרה הקטנה בשנת 1935.

 

רבקה למדה בבית ספר בית יעקב בקילצה ביסודי ובתיכון ולאחר מכן בבית יעקב בקרקוב,שם למדה הוראה בסמינר למורות.היא היתה פעילה בציבור במסגרת תנועת בנות אגודת ישראל בקילצה – חסידי גור שמנתה כ 400 נשים חברות.לאחר לימודיה בסמינר,עבדה רבקה בשנת 1939 כמורה בבית הספר בית יעקב בקילצה.תלמידי בית הספר שילמו שכר לימוד.מקורות מימון נוספים של בית הספר היו מארגון חסידי גור,מפעל התרמה שנתי,תרומות וצוואות של חברי קהילת יהודי קילצה.בין שתי מלחמות העולם השתתפה גם ממשלת פולין במימון אחזקת בית הספר.בתקופה זו היו נציגים יהודיים במועצת עיריית קילצה.רבקה הצטיינה בלימודיה,סייעה בפרנסת המשפחה,היתה פעילה מאד בציבוריות,היא היתה מחנכת בכל נשמתה והווייתה.רבקה נרצחה בטרבלינקה באוגוסט 1942.

 

לרפאל בלומנפלד היה דוד בשם יהודה יידל רפאלוביץ' שהיה שוחט בעיירה צנבלגן ליד קילצה.יהודה נרצח בטרבלינקה.

רחל בלומנפלד היתה אשת מעשה,עסקה בתפירה והקימה בית מלאכה קטן לרקמה אומנותית של מפיות ,כלי מיטה ומצעים.היא הוכשרה בנערותה ללמד את מקצוע המלאכה.

 

חיים בלומנפלד היה מאד מוכשר ובעל "ידי זהב". הוא למד בעצמו 3 שפות,למד הוראת האומנות בקרקוב בסמינר צעירי אגודת ישראל ועבד כמורה לאומנות בבית ספר יסודי.היה לו כישרון לציור ואף העמיד תערוכה מציוריו.הוא היה פעיל באגודת ישראל ובצעירי אגודת ישראל. חיים נרצח בטרבלינקה עם חיסול גטו קילצה באוגוסט 1942.

 

רפאל פישל בלומנפלד למד בחדר ובישיבות והגיע עד ישיבת חכמי לובלין ממנה סולק לאחר שנתפס על ידי משגיח הישיבה קורא ספרות חילונית ומדעית. בדבר פרטים אודותיו ניתן להקליד את הערך : רפאל בלומנפלד באנציקלופדיה המקוונת וויקיפדיה בעברית באינטרנט. רפאל הינו היחיד מבני משפחת יצחק ואסתר בלומנפלד ששרד בשואה ועלה לישראל לאחר שניצל מפוגרום קילצה..בישראל הקים משפחה לאחר שנישא לתקוה לבית ברזני ילידת עירק.הוא נפטר בספטמבר 2007.נולדו להם שלושה ילדים:יצחק,אסתר וחיים, ולהם גם ילדים ונכדים.

 

גיטל ופרימט התאומות היו תלמידות בית יעקב בקילצה,בנות טובות וצנועות ,פעילות בתנועת הנוער של אגודת ישראל :"בתים".הן לא הסתפקו בפעילות המאורגנת מטעם התנועה ויזמו פעילות עניפה בקרב בנות גילן ורתימתן לעזרה לקהילה ולמעשי צדקה.התאומות נרצחו עם כל המשפחה בטרבלינקה.

 

שרה בלומנפלד היתה בת הזקונים במשפחה ושהתה בכיתת הגן של ארגון בית יעקב. היא נרצחה עם משפחתה בטרבלינקה בהיותה בת 4.

 

משפחת יצחק ואסתר בלומנפלד השתייכה לקהילת חסידי הרבי מגור. ראש המשפחה יצחק היה מלמד וחזן בקהילה ואליו הצטרפו הבנים בעת חג ומועד וכן באירועים שונים בשירה ופיוט. אסתר היתה עקרת בית ועסקה בגידול הילדים. המשפחה גרה בבית שכור בחצר בה התגוררו משפחות יהודיות נוספות והיה בחצר זו חדר צמוד ללימודי הילדים.המשפחה היתה עניה וסבלה מקשיי פרנסה ברוב ימיה. עם פרוץ מלחמת העולם השניה וכיבוש פולין גורשה המשפחה לגטו קילצה וחלק מהילדים הועברו לעבודות כפיה במפעלים ומחצבות בסביבת העיר. עם חיסול הגטו באוגוסט 1942 הועברו כל בני המשפחה בטרנספורט לטרבלינקה ושם נרצחו בתאי הגאזים.הבן רפאל בלומנפלד שהגיע ביום הגירוש לקילצה מעבודת כפיה במחצבת קדז'יילנה ראה את משפחתו בתחנת הרכבת ורצה להצטרף אליה על מנת להיות ביחד,אולם אמו אסתר הורתה לו להתרחק במהירות מהמקום. הוא עשה כן ולאחר מכן המשיך להיות מועסק בעבודות כפיה עד שהועבר למחנה זכסנהאוזן בגרמניה להמשיך בעבודות הכפיה,שם שרד עד תום מלחמת העולם השניה.לאחר מכן הוא חזר לקילצה וכמעט נהרג שם בפוגרום שערכו הפולנים בפליטים היהודים ב 4 יולי 1946. לקראת סוף שנת 1948 עלה לישראל עם חניכי קבוצת גרעין הכשרה מטעם תנועת הנוער הציוני אותה הוא הדריך.הוא היה בין מקימי כפר הנוער הציוני ניצנים שלימים מונה למנהלו.רפאל בלומנפלד הלך לעולמו ב30 ספטמבר 2007 בגיל 86 ומאחוריו רוב פעלים.

 

התמונה היחידה שנותרה לרפאל ממשפחתו  לפני השואה היא התמונה המובאת להלן: