סיפור הפוגרום

פרשת הפוגרום ביהודי קילצה, שארית הפליטה ששרדו ממחנות הריכוז וההשמדה מהדהדת גם במאה ה21. הדעת לא תופסת ,כיצד מסוגלים אנשים,בתקופה הסמוכה לשואה, לאחר זועות וסבל שעברו על הניצולים ועל האוכלוסיה המקומית , לבצע פשעים חמורים נגד האנושות מתחת לאפם של השלטונות.

 

היהודים שהגיעו בדרכים לא דרכים אל מקומות מושבם לפני מלחמת העולם השניה,על מנת לחפש קרובי משפחה שאולי שרדו ואת הבית בו הם גרו לפני המלחמה,נתקלו ביחס עוין ביותר עד כדי איום על חייהם מצד האוכלוסיה הפולנית המקומית. בראיה היסטרוית מתברר כי עשרות עד מאות יהודים ניצולי שואה נרצחו בדרכם אל מקומות הולדתם לאחר תום מלחמת העולם השניה, על רקע אנטישמי וכלכלי חברתי.כתוצאה מגילויי עוינות אלה והתפרסמות של ידיעות בדבר רציחת יהודים ,אך טבעי הוא העניין לנסות ולהתקבץ יחד לשם קיום הגנה קולקטיבית עד יעבור זעם.זהו הרקע להתכנסות יהודים מישובי מחוז קילצה במקום אחד בעיר קילצה בבניין ברחוב פלנטי 7. ידוע רק על משפחות ספורות או בודדים שנותרו בעיר במהלך שנת 1946 שגרו באופן עצמאי בדירות. כאמור בא יחס השנאה והאנטישמיות כלפי היהודים מיד לאחר המחלמה ואילך. סימנים נוספים לעליית המתח היו הטלת רימון יד לעבר קבוצה של יהודים במרכז העיר.במהלך תקרי זו נפצעו 3 יהודים. ניסיונות אנשי הקהילה שהחלה לכונן את עצמה מחדש ניסו לפנו בעניין לשלטונות ולגורמי הכנסיה המקומיים אולם נתקלו באדישות מופגנת וחוסר רצון לסייע. אנשי הכנסיה טענו כלפי היהודים כי רבים מהם תופסים עמדות מפתח בממשל הצבאי הרוסי ששלט בעיר באותה תקופה וכי עובדה זו גורמת להגברת השנאה ליהודים.נציגי הממשל והמשטרה לא נקפו אצבע לנוכח האזהרות והסינים שהלכו והחמירו. האווירה בעיר במחצית שנת 1946 היתה טעונה ונפיצה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

בתחילת חודש יולי התפשטה בעיר שמועה לפיה, יהודים המתגוררים בבנין ברחוב פלנטי 7 חטפו ילד פולני נוצרי והשתמשו בדמו לעירוי דם. ב-4 יולי 1946 נודע כי המשטרה עצרה לחקירה יהודי שמצאה באקראי בבנין והאשימה אותו בחטיפת הילד והחזקתו במשך מספר ימים במרתף הבנין. נסיונות של ועד הקהילה לשחרר את האיש לא עלו יפה.במקביל החלו להתגודד סביב הבנין כבר בשעות הבוקר עשרות פולנים מוסתים.למקום הגיעו שוטרים שבמקום להרגיע את הרוחות ולהשליט סדר ,סיפרו לקהל האספסוף אודות "העובדה" כי ילד נוצרי נחטף והוחזק במרתף במשך יומיים על ידי אחד היהודים שהתתגורר בבנין.כמות האספסוף הלכה וגברה מרגע לרגע. לפני הצהריים הגיעו למקום אנשי צבא. תוך זמן קצר פתחו אלה באש לעבר הבנין.כל פניה למפקד המקומי של הצבא כלל לא זכתה להתייחסות מצדו. החיילים החלו לפרוץ לתוך הבנין ,ניכנסו לחדרים והחלו תוקפים באש את הנוכחים במקום.חלק מהכדורים הרג במכת האש הראשונה מספר יהודים חברי קיבוץ האיחוד שעסקו בהכשרה לקראת עליה לארץ ישראל.ההמון המוסת התפרץ לבנין אף הוא מצויד במקלות ,כלי עבודה, חפצים כהים ואבנים והחל שובר מכל הבא ליד, ולהכות כל יהודי שנקרה בדרכו. חלק מהיהודים הושלכו לאחר הכאה מחלונות הבנין מהקומות העליונים אל הקרקע למרגלות הכניסה. מבצעי הפוגרום לא בחלו בשימוש אלים ביותר כלפי יושבי הבנין. רבים מהם הוכו בראשם בחפצים קהים עד כדי ריטוש פניהם וריצוץ גולגולתם.

 

בקשות לקבלת עזרה מהמשטרה בישוב הסמוך לקילץ, לצורך השתלטות על ההמון המוסת, נענתה בדחיה רבתי ובעיכובים מכוונים. ביום הפורענות נמנו במקום 42 נרצחים ועוד כ 80 פצועים. הבניין נהרס כליל מבפנים עד בלי הכר. ציוד אישי של האנשים נשדד. הפצועים שרוכזו בבית החולים המקוני בקילצה חששו כי הצוות הרפואי במקום ירעיל אותם ודרשו לעבור ולהתאשפז במקום אחר בטוח יחסית.

ראויה לציון פרשה פחות מפורסמת שאירעה באותו יום: מתברר כי ההמון המוסת הגיע גם לדירות פרטיות של יהודים על מנת לאתרם ולרצוח אותם.סמל משטרה מקומי, יזם את החיפוש הזה והגיע לדירה של משפחת פיש בעיר. הוא עצר משאית שהזדמנה ליד הדירה ,הורה לנהגה לחכות כי הוא מביא יהודים אל המשאית על מנת להסיעם ליער ולחסל אותם. תוך דקות ספורות עצר את הגברת פיש ובידיה בתה ,תינוקת בת 3 שבועות. הוא העלה אותה בכוח אל המשאית והם נסעו ליער הקרוב, שם ירה בה ובבתה בדם קר. מתברר כי באותו יום הותקפו יהודים ברכבת שהגיעה לקילצה ונרצחו בידי ההמון ללא כל נסיון התערבות של המשטרה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אין ספק שאירוע זה הביא לשינוי תפיסה בקרב יהודי העיר שרידי השואה והביאם לידי המסקנה שאין להם מה לחפש בעיר הולדתם. מרביתם עברו לערים אחרות בפולין ,בעיקר לודז' ומשם עשו כל מאמץ להגיע במהירות האפשרית לארץ ישראל.

עד היום מנסים חוקרי היסטוריה לעמוד על הסיבות לאירועי הדמים ולמצוא להם סיבות.חלקם תולה את הענין בנסיבות פוליטיות ונסיונות הסתת ההמון ממתחים שהיו בין הפולנים לרוסים ששלטו בעיר ובפולין לאחר המלחמה, אחרים מייחס הענין לאי סדר וחוסר אכיפת חוק של המשטרה המקומית, ואחרים מעלים טיבות הקשורות באנטישימיות ושנאת יהודים שהיתה במשך מאות שנים בעיר קילצה והתפרצה בנסיבות ומאורעות התקופה.

בהמשך פרק זה מובאים קישורים לעדויות ניצולים מהפוגרום. הקורא הנבון יסיק את מסקנותיו ויפיק הלקחים...

סרטו של Marcel Lozinski על הפוגרום

צרו איתנו קשר

 

אם יש ברשותכם חומרים או שברצונכם לקבל מידע נוסף שאינו זמין באתר, תוכלו לפנות אלינו בדוא"ל:

 

kielceisrael@gmail.com

עשו לנו לייק בפייסבוק

 

לקבלת עדכונים שוטפים הצטרפו אלינו בפייסבוק

  • s-facebook
מצבת קבר האחים הישנה