עדות דורקה נבון

 

דורקה נבון – "מיין שטעטעלע קילץ"

נתבקשתי  לכתוב זיכרונות מקילצה. עברתי במחשבה על העבר,על הבית,המשפחה העניפה,הגימנסיה של וולמנובה,הסבתא שהערצתי,הטיולים הרבים בסביבות העיר.הדבר החשוב ביותר,שהטביע את חותמו על חיי ומחשבותיי היה קן  "השומר הצעיר".כמה גאה הייתי כאשר קיבלו אותי לקן.איזו שמחה היתה בלבי בכל פעם שהלכתי לאסיפה.הרגשתי רוממות רוח כשעברתי את סף דלת הקן בבורדזסטינקה 44.הערצתי את המדריכים – פולו קופרברג,סטפה אייזנברג,יצחק פליישהקר,יעקב(יעקוש) זייפמן ורבים אחרים.כמה התרשמתי מעשרת הדברות של "השומר". נדמה לי שאפילו היום אני מוכנה לאמץ אותן. "השומר – הוא איש אמת,השומר – נאמן לעמו,השומר – הוא חובב טבע,השומר – הוא עליז ורענן " וכו'  ... 

אני נזכרת בגילגולי הקן ממקום אחד לשני ולשלישי.בסינקויצ'ה,באוקשאי ותמיד היה מלא נוער עליז ותוסס.הויכוחים על חיינו וההגשמה בעתיד הארץ,השירים מלאי הכמיהה והכיסופים לנוף ארצנו,הטיולים בסביבות העיר והטיול החשוב  ביותר כל שנה בל"ג בעומר.כל יהודי קילצה היו נרגשים ונפעמים בעוברנו ברחובות העיר ,צועדים בסך,בתהלוכה ערוכה ומאורגנת,בתלבושת שומרית עם דגלים,תופים וחצוצרות.המתופף הגא,אלוש מאיטק.מי אינו זוכר את את אסתר קייזר,אמו של יצחק,צועדת בהתלהבות יחד עמנו? איך לא לזכור את פולה מונצ'ז,אריה שידלובסקי,אווה טרייגר,רגינה לקס ורבים אחרים ויקרים?

בגיל ההתבגרות,כאשר הרוח היתה תוססת,הנעורים רוטטים,הכל קרא למרד נגד הישן – נתנה לנו הקבוצה כמעט כל מה שחיפשנו באותם הימים.היתה לנו הרגשה,שחייבים אנו ליטול על גבינו תפקיד כפול ומכופל. כי רוצים אנו להציל בנו ובבני עמנו את האדם והיהודי גם יחד.הצלחנו בקני ה"שומר הצעיר" לקבץ מאות ורבבות צעירים,בני נוער בפולין,רומניה,ליטא ולטביה,בולגריה וארצות אחרות,בשנאת הגולה,ברצון עז לחידוש החיים במולדת העתיקה חדשה,בכמיהה לחיי אדם שלמים וחופשיים – הצילה התנועה מאות שעלו ארצה בדרכים לא דרכים.הצילה מהתבוללות בגולה ובסופו של דבר מהשואה המחרידה אשר ירדה על עמנו,ודוקא בארצות אלה.

אני עוד הספקתי להגיע ארצה לפני האסון הגדול,אבל לבי דואב על כל הקרובים,חברים וידידים שלא הספיקו,אותם אזכור תמיד.

 

אוי ,אמי,אמי הקטנה והטובה,כמה התרגשת וכאבת כאשר  עזבתי אותך!...