top of page

אליהו ושאול גולדמן

 

מאת אלכס פז-גולדמן

 

שני התאומים היו הילדים השביעי והשמיני. אמם מתה כשהיו פעוטות ואביהם נשא בשנית ונולד להם אח צעיר פישל שמו. 

בשנת 1938, אליהו גולדמן, איש פועלי ציון עוזב את עיר הולדתו קילצה שבפולין ומגיע לוילנה להכשרה ב"קיבוץ". באותה תקופה  אחיו התאום הוא פעיל ציוני שפועל ברוסיה ועקב פעילותו זו מושלך לכלא בסיביר שבו הוא עושה את תקופת המלחמה. בספטמבר -1939 , הגרמנים והרוסים מחלקים ביניהם את עוגת פולין, הרוסים פולשים לוילנה והופכים את תושביה לאזרחים רוסים. אליהו גולדמן הופך לאזרח רוסי מן המנין, זוכה לטיפול רפואי חינם ומתגייס לצבא האדום. משפחתו שנותרה בקילצה שנכבשת על ידי הנאצים מוצאת דרכה לטרבלינקה והופכת להיות לעפר ואפר.

ב-1945 המלחמה תמה. אליהו גולדמן חוזר לוילנה. הוא הולך ברחוב כאשר פיסת עיתון מצהיבה המוטלת בשולי המדרכה לוכדת את עינו. האותיות העבריות קורצות לו, הוא עדין אינו יודע עברית, שאותה ירכוש רק ב-1950 באולפן בפרדסיה, אבל יידיש היא שפת אימו וזהו גזר עיתון מלפני שלשה שבועות. הוא רוכן ומתכופף ומרים את העיתון וכהוא מעיין בו - ברכיו פקות והוא צונח המום לספסל הסמוך. ליבו הולם בחוזקה וכאב בטן עז אוחז בו. הוא חוזר וקורא בעיתון הישן שמצא זרוק ברחוב: "שאול גולדמן מחפש את אחיו אליהו גולדמן" - ויש שם כתובת. אליהו גולדמן פועה בבכי עז, שאול הוא אחיו, התאום הזהה שלו. בו ביום הוא עולה לרכבת ולאחר שלשה ימים ספוגי מתח והתכווצויות קיבה, הוא פוסע כשגזר העיתון בידו לכתובת הרשומה. השעה שעת בוקר, קר בחוץ, השמיים קודרים והחמה אינה נראית. ברכיו בקושי נושאים אותו וכשהוא מגיע לבית הוא רואה אשה עומדת על הגזוזטרה. היא מבחינה בו וקוראת לעברו בתדהמה: "מה זה? למה חזרת מהעבודה? אני יכולה ככה עם העצלנות שלך! כל יום אתה מוצא סיבה להשתמט מהעבודה?  מה עכשיו?".

טליהו המסכן לא מבין מה נפל עליו. הוא סב על עקביו ועומד לשוב אחורה, אבל אחרי שלשה ימים של מסע הוא מחליט לא לוותר. הוא חוזר ומתקרב. הוא שואל אותה אם היא יודעת איפה גר שאול גולדמן? לרגע האשה חושבת שבעלה איבד את שפיות דעתו ואז היא מגלה שאין לו שפם. חולפת עוד שניה עד שמכה בה התובנה והיא שואלת בקול מהסס: אילייה? וכשהוא מהנהן בראשו היא פורצת בבכי: "אליהו? זה אתה אליהו? ואני חשבתי שאתה שאול. אתם כל כך דומים" 

וכך אבי ודודי נפגשו אחרי המלחמה. שאר הקרובים קיבלו כרטיס חינם לרכבת לטרבלינקה ממנה לא שבו עוד.

אני נולדתי ב-1955. אמי היא ניצולה יחידה למשפחה בת שמונה נפשות. על תולדות משפחתי בעיניו של דור שני כתבתי את הספר "המרגל האבוד והשמלה הירוקה".

bottom of page